חרדה. חרדה ממה שעלול לקרות. חרדה ממשהו שכבר קרה.

כמה מילים על נושא מרכזי בפסיכואנליזה:  חרדה

הרבה נכתב כבר ונאמר על נושא החרדה. האמת? אני חושב שחרדה במידה מסוימת היא דבר חיובי. ללא מידה מסוימת של חרדה לא תיתכן אהבה, לא יתקיים אירוע ספורטיבי אחד, לא כדורגל, ולא כדורסל.

ללא מעט חרדה שום דבר לא יהיה מצחיק, או מרגיז או חשוב.

אולם חרדה כאשר היא עולה לרמה מסויימת היא גורם מעכב הפוגע בתפקוד.

ברמה הגבוהה והחריפה ביותר – היא עלולה להיות פסיכוטית (ראה משהו שאני כותב על כך).

חרדה היא רגש שלילי ואפילו שלילי מאוד

אולם חרדה יכולה גם לגרום לתקלות גדולות. חרדה במידה גדולה יכולה להיות בלתי נסבלת או יותר גרוע מכך סבל עצום. תחילת החיים היא במצב של חרדה אשר בדרך כלל מטופלת ביעילות על ידי ההורים. אולם שרידים ממנה נשארים ופורצים החוצה במצבי חיים שונים אשר גורמים לכך שההגנות שלנו מפני החרדה לא תהיינה יעילות.

צריך להבחין חרדה מפוביה. אדם שסובל מפוביה יודע מהו זה אשר גורם לו אי נוחות. למשל, פוביה מנחשים, פוביה ממקומות סגורים, או פוביה ממקקים. אולם מי שסובל מחרדה עלול להיות מותקף בהרגשה נוראית לפתע פתאום. חייו עלולים להיות בעלי גוון שלילי ופסימי. עלול להיות לו קשה להירדם, לעיתים מרגישים אותה ממש בגוף, בנשימה. מי שסובל מחרדה עלול להימנע ממצבים חברתיים, להימנע מקשר בינאישי, ובכלל לעצור ולהימנע מהשגת מטרותיו האישיות.

כמו כל עניין בפסיכולוגיה של הנפש, גם כאן יש שאלה של איזון. חוסר בחרדה אף הוא מצב נפשי חמור. מדובר באנשים אשר פיתחו מנגנוני התעלמות מחרדה 'טובים' כל כך עד שהן לא חווים את החיים. הזמן עובר לצידם ואינו משאיר רשומות. חיים כאילו לא קרה כלום. חיים במצב של קיפאון או 'היות חפץ'. אני סבור שנושא 'המוות הנפשי' ראוי לעיסוק בפני עצמו בפוסט.

לעיתים החרדה לא עוזבת. לעיתים היא פורצת בשל טראומה חריפה, או בשל עייפות נפשית ועומס. בכל מקרה, החרדה היא סיטואציה נפשית קשה ביותר. זוהי סיטואציה שלילית ומוכרת- זו חרדה ראשונית אשר כבר הייתה (ויניקוט, 1963) ואשר משחזרת את עצמה שוב ושוב במידה כזאת או אחרת.

חרדה.

דבר איתי. שלח פרטים ואחזור אליך בשעה הקרובה