הפרעות בשינה

מה הכוונה 'להירדם'? זהו איזור בו נגמרות המילים. רגע בו הביטויים הגופניים תופסים מקום יותר מורגש ויותר מודע. זה רגע לפני שקיעה לחוסר אונים ולחוסר שליטה.

הפרעות השינה הן רבות. חלקן נובעות ממצבים רפואיים וגופניים אשר בהם אינני עוסק . אני חושב ומדבר על הפרעות בשינה הנובעות ממצבים פסיכולוגיים. אולם כרגע גם בתוך נושא זה של ההפרעות בשינה אני מדבר אך ורק על הרגע הספציפי של המעבר מעירות לשינה. זהו רגע ההרדמות.

קידוד נפשי טרום מילולי

ישנו איזור נפשי-גופני. מקום שבו הגוף והנפש נפגשים  ובו מתקיימים המקצב  הנפשי הייחודי לכל אדם ואדם. זהו מקום אשר עובר קידוד גופני טרום מילולי – זהו מידע גופני אשר נתבע בתוך הגוף. במהלך היותנו תינוקות, דרך הטיפול האימהי, בתוך האווירה בעריסה, בחדר הילדים, הריחות, המקצב, הצלילים, תמהיל האור והצל – כל אלה מתמזגים לאווירה נפשית טרום מילולית. הקידוד הגופני במהלך היום מוחרש על ידי העיסוקים שלנו והאינטראקציות שלנו כאנשים מבוגרים, אולם בלילה, כאשר אנחנו מתכנסים פנימה, התחושות הללו של בין הגופני לנפשי נחשפות והקידוד הנפשי הוא אשר מאפשר או מונע כניסה למצבים של שינה.

בתחילת החיים עם הלידה ובמשך השנה הראשונה בעיקר הנפש מקבל אינפורמציה חושית בעיקר. הזיכרון הנפשי הוא זיכרון גופני וחושי. במצבים של שכיבה במיטה טרם הרדמות המרחב הגופני – נפשי תופס את מרכז הבמה. הגוף זוכר גם את החוויה העצמית הגולמית הזאת וגם את החוויה הגופנית – חושית של היחסים עם הדמויות המשמעותיות בפרק החיים הראשון, האם, האב, מצבי האכלה וטיפול.

כאשר בבסיס החיים, מלכתחילה נוצר מצב של לחץ או מצוקה אשר לא היה לה מענה מספק, נוצר מעין שבר בסיסי בין האני לבין סביבתו. הנזק הראשוני גורם לשבר בגשרים החיוניים לשרידותה של הנפש. מדובר בגשר בין האני לבין האחר, הגשר שבין הדמיון הפנימי לבין המציאות החיצונית והגשר שבין מצבי עוררות ומצב השינה.

יש הבדל בין ההבנה והיכולת השכלית לבין היכולת להיות אתה, לחוש את עצמך, וגם לבטא זאת למען עצמך. חוסר היכולת להירדם היא תקלה הנובעת מפגיעה ביכולת הנפשית להבין את המתרחש במישור הגופני.

אפס גירוי

פרויד: משהו במנגנון הנפשי שואף לחזור למצב של אפס גירוי. אפס חשיבה. אפס מצוקה אולם גם אפס תקווה. האיזור הנפשי הזה אשר יש בו תחושות של מוות נפשי (מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי) הוא איזור אשר הנפש חוצה  – יום יום לילה לילה בדרכה למצב השינה. ישנם אנשים למשל אשר מתוך החרדה הזו לעבור דרך מצב האפס – קמים שוב ושוב, לראות משהו, לאכול משהו, להכנס עוד פעם אחרונה למחשב וכדומה.

היחס הנפשי למצב האפס גירוי – תפיסתו כשלילי או כחיובי הינה קריטית בשאלת היכולת להירדם.

נדמה פעמים רבות שדווקא אנשים אשר שפר עליהם גורלם בתחומים רבים – דווקא הם אלה אשר מתקשים לישון. אחת הדרכים להרהר בדבר היא היחסים המורכבים שבין דחף החיים או הליבידו לדחף המוות. לא פשוט לעבור בין האחד לשני – בי השאר בגלל שהם משולבים ביניהם ומשפיעים האחד על השני.

לעיתים הסוד של אנשים מצליחים הוא היכולת שלהם לשלב את הדחפים ולהשתמש באותו הדחף שאנו מפחדים ממנו כל כך ואפילו לבטא את שמו 'מוות'. אלו אנשים אשר כישלון ימריץ אותם, אלו אנשים אשר יתגרו בגורל ויעיזו, אנשים אשר יבטלו הפסד על ידי מהלך נוסף, אנשים אשר יכבשו מרחב חדש ולא נודע. לך תשכנע אותם לישון.האינות אשר בשינה, השקט, הנשימות הקצובות מעוררים אותם לעיתים לפעולה נוספת.

 

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.